דמי היתר הם תשלום נוסף שעל חוכר הקרקע לשלם לרשות מקרקעי ישראל. התשלום נועד למימוש של הזכויות בקרקע, זכויות שלא ניתנו לו בחוזה החכירה, בהתאם לנהלים של הרשות.

דמי הסכמה הם תשלום שעל חוכר הקרקע לשלם למינהל מקרקעי ישראל כתנאי להעברה של זכויות החכירה בנכס.

דמי חכירה הם תשלום תקופתי (לרוב שנתי) המשולם על ידי חוכר קרקע בבעלות רשות מקרקעי ישראל. גובה התשלום נקבע בהתאם לערך הכספי של הקרקע ולפי תנאים שנקבעו בחוזה החכירה.

דמי חכירה מהוונים הם תשלום המשולם מראש עבור זכות החכירה של נכס עד לסיום התקופה של החכירה.

דמי חכירה ראשוניים (דח”ר) הם תשלום חד פעמי המשולם על ידי חוכר קרקע בבעלות רשות מקרקעי ישראל. גובה התשלום נקבע בהתאם לשווי הקרקע בעת רכישה של זכות החכירה.

דמי חכירה שנתיים (דח”ש) הם תשלום שנתי המשולם על ידי חוכר קרקע בבעלות רשות מקרקעי ישראל. התשלום משולם לאורך כל התקופה של החכירה והוא נועד עבור זכות השימוש בקרקע בהתאם למטרה של ההקצאה.

דמי מפתח הם תשלום חד פעמי המשולם על ידי דייר לבעל נכס כתנאי לקבלת זכות השכירות או עבור החזרה של הנכס לבעליו. גובה התשלום נקבע בהסכמה בין הצדדים, אך לרוב הוא נקבע לפי הערך של 60% משווי הנכס.

דמי שכירות הם תשלום תקופתי (לרוב חודשי) המשולם על ידי דייר לבעל נכס עבור זכות השימוש בנכס. גובה דמי השכירות נקבע בהסכמה בין הצדדים ומופיע בחוזה השכירות.

דמי שכירות ראויים הם סכום הכסף ששוכר סביר היה מוכן לשלם עבור הזכות של השכירות בנכס, ובעל נכס סביר היה מוכן לקבל, בתנאי שוק מקובלים, הוגנים ותחרותיים.

דמי תיווך הם תשלום חוקי הניתן למתווך עבור שירותיו בקידום עסקה נדל”נית. גובה התשלום נקבע בהסכם בין המתווך ללקוח, אך לרוב הוא נע בין 1.75% ל-2% משווי העסקה. בהתאם לחוק דמי התיווך יינתנו רק למתווך בעל רישיון חוקי לתיווך נדל”ן, כאשר שירותי התיווך הוזמנו על ידי הלקוח בכתב והמתווך ביצע מינימום של שתי ניסיונות שיווק בתקופה שבה הייתה לו בלעדיות על הנכס.

דרך היא תוואי המאפשר מעבר של כלי רכב, של הולכי רגל או של בעלי חיים כולל מסילת הרכבת ומתקני דרך כמו אי תנועה, קירות תומכים, תעלות, סוללה המונעת רעש ועוד מתקני דרך נוספים.

הודעת משכון היא מסמך משפטי חתום על ידי בעל זכויות בנכס המוגש לרשם המשכונות. בהודעה זו מצהיר בעל הזכויות כי הוא משעבד את זכויותיו בנכס לטובת הבנק, ומוסיף בקשה לרשם המשכונות לבצע רישום של משכון זה.

הון הוא מונח כלכלי המתייחס למכלול הנכסים של הנכסים השייכים לאדם, לחברה או לגוף כלשהו שיש בהם פוטנציאל ליצירת תוצר או הכנסה.

גוף ציבורי המוקם על ידי הרשות המקומית (עירייה, מועצה מקומית וכדומה). תפקידה לאשר תכניות בנייה ומתן היתרי בנייה בתחום שיפוטה של הרשות המקומית.

הזמנת שירותי מתווך במקרקעין בכתב היא תנאי הכרחי לקבלת דמי תיווך.

היוון הוא הליך של תשלום חד פעמי מראש עבור דמי חכירה עתידיים. תשלום זה מחושב בהתבסס על מספר גורמים ביניהם: תקופת החכירה, שיעור דמי החכירה וריבית ניכיון. הנהלת מקרקעי ישראל קבעה שיעור קבוע להיוון בגובה של 5.5% מערך הקרקע. משמעות הדבר היא שמי שרוצה להוון את דמי החכירה שלו, יצטרך לשלם סכום חד פעמי השווה ל-5.5% משווי המקרקעין. הזכויות במקרקעין לאחר ביצוע ההיוון נקבעות בהתאם לשטח המבונה המוחכר.

היוון דמי חכירה שנתיים הוא הליך שבו משלמים סכום חד פעמי מראש בשביל כל דמי החכירה העתידיים שצריך לשלם לרשות מקרקעי ישראל (רמ”י) עבור התקופה של החכירה או עבור יתרת התקופה.

תשלום לרשות המקומית עבור העלייה בשווי הקרקע כתוצאה מאישור התכנית המפורטת ו/או משינוי בתכנית הנוכחית. גובה ההיטל הוא מחצית מהערך של ההשבחה, כלומר, מחצית מההפרש שבין שווי הקרקע בשימוש החדש לבין השווי שלה שהיה בשימוש בעבר.

היתר בנייה הוא רישיון רשמי המאפשר ביצוע עבודות בנייה, רישיון הניתן על ידי מוסד התכנון. את הבקשה יש להגיש באמצעות בעל מקצוע המוסמך בחוק כמו מהנדס או אדריכל. כדי לקבל את ההיתר יש לצרף חתימה של קבלן, מפקח ומהנדס שלד.

עיינו בערך פדיון המובא במילון המושגים הזה.

עיינו בערך פדיון פוטנציאלי המובא במילון המושגים הזה.

עיינו בערך רווח תפעולי נקי המובא במילון מושגים זה.

הלוואה בריבית משתנה היא הלוואה שבה גובה הריבית נקבע לתקופה קצובה מראש (לדוגמה, שנה אחת), ואחר כך היא משתנה באופן תקופתי בהתאם למדד, לרוב בהתאם למדד המחירים לצרכן. זוהי הלוואה הנושאת הצמדה למדד וריבית.

הלוואה בריבית פריים היא הלוואה שבה גובה הריבית נקבע בהתאם לריבית הפריים של הבנק, בהפחתה או בתוספת של מרווח קבוע (נקרא גם “ספרייד”).

הלוואה בריבית קבועה היא הלוואה שבה גובה הריבית נקבע מראש ואינו משתנה לאורך כל תקופת ההלוואה.

הלוואה חדשה היא הלוואה שבה הלווה מקבל סכום כסף נוסף.

הלוואה חופשית היא הלוואה שאינה ניתנת על ידי גוף בנקאי מוסדר, אלא על ידי גורם פרטי או חברה פרטית.

הלוואה מוכוונת היא הלוואה ניתנת על ידי גוף פיננסי, לרוב בנק, בהתאם להסדר מיוחד שנחתם בין הגוף הפיננסי ובין הממשלה או בין כל גוף ציבורי אחר.

הלוואה משלימה היא הלוואה ניתנת על ידי תאגיד בנקאי לזכאים להלוואה מוכוונת, בנוסף להלוואה המוכוונת ובאותה מטרה.

הלוואה עומדת היא הלוואה מיוחדת שבה הלווה אינו נדרש לשלם תשלומים חודשיים קבועים כל עוד הוא מקיים את תנאי ההלוואה.

הלוואה צמודת דולר היא הלוואה שבה סכום הקרן והריבית משתנים בהתאם לשער הדולר.

הלוואה שחודשה מתייחסת לשינוי מסלול ההלוואה, כגון מעבר ממסלול בריבית משתנה למסלול בריבית קבועה. שינוי זה גורם לשינוי בריבית ההלוואה, אך אינו גורם להגדלה בהיקף של ההלוואה.

הלוואת בולט, הידועה גם כ”הלוואת גישור” או “הלוואת בלון”, היא הלוואה שבה מרבית סכום ההלוואה, הכולל את הקרן והפרשי ההצמדה, משולם בסוף תקופת ההלוואה. במהלך תקופת ההלוואה, הלווה משלם רק את הריבית על סכום ההלוואה.

הלוואת בלון היא הלוואה שבה מרבית סכום ההלוואה, הכולל את הקרן והפרשי ההצמדה, משולם בסוף תקופת ההלוואה. במהלך תקופת ההלוואה, הלווה משלם רק את הריבית על סכום ההלוואה.

הלוואת גישור היא הלוואה מיוחדת המאפשרת מימון ביניים לרכישת נכס חדש מתוך שימוש בנכס הקיים כבטוחה.

הלוואת זכאות היא הלוואה מיוחדת הניתנת מהכספי של המדינה לזכאים שקיבלו תעודת זכאות שבה מפורטת היקף ההלוואה על פי קריטריונים ספציפיים בהתאם לקריטריונים שנקבעו על ידי משרד השיכון.

המועצה הארצית לתכנון ובנייה היא מוסד תכנון סטטוטורי עליון הפועל במסגרת חוק התכנון והבנייה, התשכ”ה-1965. הוועדה העליונה אחראית על תכנון ובנייה של הערים.

הסכם הוא מסמך משפטי המהווה ביטוי להסכמה בין צד אחד לצד השני או יותר בנוגע לזכויותיהם וחובותיהם בביצוע עסקאות. גם הסכם בעל פה מחייב, אך בתנאי שהוא נאמר בנוכחות עדים.

הסכם גג הוא הסכם מחייב שנחתם בין המדינה, בין רשות מקרקעי ישראל או בין משרד הבינוי והשיכון לבין רשויות מקומיות נבחרות. מטרת ההסכם היא להגדיל משמעותית את היצע הדירות בישראל מתוך התמקדות בהקמת שכונות חדשות.

זהו מסמך אשר נחתם בין צד אחד (הדיירים) לצד השני (היזם) ומטרתו היא ביצוע עסקה מסוג של ביצוע פרויקט להתחדשות עירונית.

הסכם הרשאה הוא הסכם משפטי בין הרשות (עירייה, מועצה מקומית וכדומה) לבין מחזיק (אדם פרטי, חברה וכדומה) המגדיר את תנאי השימוש בקרקע בבעלות הרשות. הסכם הרשאה מייעד  את הקרקע לצורך שימוש זמני ואפשר לבטל אותו בהתאם לצרכים של הרשויות.

הסכם עסקה מלא הוא חוזה מחייב הנחתם בין יזם לבעלי דירות בבניין. במסגרת ההסכם, מתחייבים בעלי הדירות למכור את זכויותיהם בקרקע ליזם אשר בתמורה מתחייב להרוס את המבנה הקיים ולבנות תחתיו בניין חדש. ההסכם צריך לכלול, בין היתר: את הערבויות שמציע היזם, את העקרונות לתמורה שיקבלו בעלי הדירות, את הפרטים על בעל המקצוע שיבצע את הבנייה כמו מהו הניסיון שלו, איך אפשר לתקשר אתו ולוח זמנים להתקדמות הפרויקט.

הסכם פאושלי הוא חוזה בין קבלן ליזם או ללקוח פרטי, הסכם שבו נקבע מחיר סופי מראש עבור ביצוע עבודות בנייה. מחיר זה נקבע על ידי הקבלן בהתבסס על נתוני הנכס כמו: שטח הנכס, רמת גימור, מפרט טכני, לוחות זמנים ותנאי תשלום ולאו דווקא בהתאם לעבודה הנדרשת.

הסכם פיתוח הוא הסכם מחייב שנחתם בין הרשות המקומית לבין יזם. מטרת ההסכם היא להסדיר את תנאי הפיתוח של קרקע המיועדת לבנייה. כאשר מתקיימים תנאי ההסכם רשאי היזם ליצור קשר עם הרשות המקומית בחוזה של חכירה.

הסכם שיתוף הוא הסכם הנקבע על בסיס סעיף 27 של חוק המקרקעין, חוק הקובע שבעלות בקרקע היא “בלתי מסוימת” (בעלות במושע). ההסכם נערך ונחתם במטרה לייחד את החלק של הבעלים במקרקעין שעליו בונים. במסגרת ההסכם קובעים מה יהיה החלק של כל אחד מבעלי הקרקע.

הסכמה לא בלעדית היא התקשרות בחוזה בין בעל נכס (המוכר) לבין מתווך, אמנם זוהי התקשרות חוזית, אך היא אינה בלעדית. כאשר בעל הנכס מבקש מהמתווך למכור לו את הנכס הוא מתחייב לשלם עמלת תיווך. בשונה מהשיטה שבה המתווך מקבל בלעדיות, בעל הנכס רשאי לפנות למספר מתווכים.

העברת זכות חכירה היא פעולה משפטית במסגרתה מועברת זכות החכירה במקרקעין, בשלמותה או בחלקה, מאדם אחד, לאדם אחר בתמורה או גם בלי תמורה.

שלב “מסירת החזקה” הוא נקודת ציון משמעותית בהליך רכישת דירה. בשלב זה, המוכר מעביר את החזקה הפיזית בדירה הכוללת את המפתח ואת השליטה בפועל ואת הבעלות בנכס לקונה. במקביל, הקונה מעביר למוכר את יתרת התמורה עבור הדירה.

הערת אזהרה היא רישום רשמי במרשם המקרקעין. רישום זה נועד להגן על זכויותיו של אדם (הזוכה) כנגד עסקאות עתידיות שעשויות להתבצע במקרקעין.

חוק התכנון והבנייה מחייב הפקדת תכנית של בניין עיר (תב”ע) לתקופה מוגדרת. מטרת הפקדת התב”ע היא לאפשר לכל אדם המעוניין בכך לעיין בה וכך לאפשר למי שזכויותיו או נכסיו מושפעים מהתכנית להגיש התנגדות. כמו כן, חוק התכנון והבנייה מחייב פרסום של כל תכנית בניין עיר (תב”ע) או שינוי בה, בשלושה עיתונים יומיים. מטרת הפרסום היא לאפשר לכל אדם המעוניין בכך לעיין בתכנית ולהגיש התנגדות, במידה וזכויותיו או נכסיו מושפעים ממנה. לאחר פרסום התב”ע, קיימת תקופה של 60 ימים שבמהלכה אפשר להגיש התנגדות. מטרת הפקדת התב”ע היא ליצור תקופה המאפשרת דיון ציבורי בנוגע לתכנית ונותנת הזדמנות לכל הגורמים הרלוונטיים להביע את עמדתם.

הפקעת קרקע היא פעולה משפטית שבה המדינה לוקחת זכות קניינית במקרקעין מבעליהם, בדרך כלל לצורך ציבורי.

הפשרת קרקע היא תהליך שבו משנים את ייעודה של קרקע מלא בנייה (חקלאית, יער, שטח פתוח) לקרקע המיועדת לבנייה.

הצמדות היא פעולה משפטית במסגרתה מחברים שטח (יחידות נוספות במקרקעין) לדירה בבניין משותף.

נכס הנמצא בבעלות של ארגון או של מוסד דתי אשר משמש לרוב למטרות צדקה או דת.

הקלה היא בקשה כחלק מהיתר בנייה הניתן על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, במטרה להגדיל את היקף הזכויות הנובע מתכנית בניין עיר (תב”ע) הקיימת ואו לחרוג מקווי בניין ו/או להגדיל את כמות יחידות הדיור ועוד. ההקלות ניתנות לבעלים של נכסים שהצרכים שלהם השתנו במשך הזמן והן מאפשרות להם לבנות יותר ממה שמותר לפי החוק, אך רק במידה שהן אינן מהוות סטייה ניכרת. קבלת הקלה גוררת תשלום היטל השבחה לוועדה המקומית כיוון שהיא מעלה את ערך הנכס.

הקצאה היא חלוקה של קרקע, בין אם מדובר במגרש בודד או בזכויות בקרקע משותפת, בין בעלי זכויות קנייניות שונים. התהליך מתבצע על ידי שמאי מקרקעין מוסמך ומתועד בתכנית חלוקה ואיזון. תכנית זו יכולה להיכלל במסגרת תכנית איחוד וחלוקה או להתבצע באופן עצמאי כחלוקה של קרקע לפי החלקים היחסיים של כל בעלי הזכויות. כדאי לעיין בערכים “איחוד חלקות” ו”איחוד וחלוקה מחדש של חלקות” אשר מופיעים באות א’ במילון מושגים זה.

השבחת חסר מתארת מצב שבו קיימת השקעה נמוכה יחסית במחוברים (נכסים צמודים לקרקע) בהתייחסות לטעמי השוק.

השבחת יתר מתארת מצב שבו קיימת השקעה מופרזת במחוברים (נכסים צמודים לקרקע) בהתייחסות לטעמי השוק.

השקעות בבנייה הן סך כל ההשקעות בתחום הבנייה, הן למגורים והן ליעדים אחרים, וכן השקעות בתשתיות כמו סלילת כבישים ומסילות ברזל, הכשרה של  קרקע לבנייה, הנחה של צינור מים, תיעול וגם ביוב.

התאמות בנכס הן שינויים תכנוניים ופיזיים שמטרתם להתאים את הנכס לשימוש הרצוי. כמו לדוגמה, שינוי בבניין המשמש כמפעל במטרה להתאים אותו למשרד.

זהו מסמך משפטי שבו מתחייב בעל נכס להבטיח את רישום משכנתא לטובת הבנק. התחייבות היא בטוחה זמנית עבור הבנק.

התחלת בנייה זוהי ההתחלה של החפירה של יסודות המבנה (הערת הכותב: בעת קבלת היתר בניה יש לוודא כי התקבל אסמכתא בדמות אישור לתחילת עבודות בניה).

וילה זהו בית בודד וצמוד לקרקע מבודדת.

שש ועדות מחוזיות פועלות בישראל, וכל אחת מהן אחראית על התחום של התכנון במחוז מסוים. הוועדות המחוזיות מפקחות על עבודתן של הוועדות המקומיות, יוזמות תכניות מתאר מחוזיות וקובעות את המדיניות של התכנון במחוז להוציא תכניות המקודמות בערים שיש להן ועדה עצמאית משלהן או באמצעות הוועדה הארצית. הוועדות המחוזיות הן הגורם המוסמך לאשר את מרבית התכניות המקודמות במחוז כולל תכניות להתחדשות עירונית.

בכל עיר ומועצה מקומית בישראל פועלת ועדה מקומית של תכנון ובנייה. שר הפנים קובע את שטחיהן וגבולותיהן של ועדות מקומיות לתכנון ולבנייה. החוק מבחין בין הרשות המקומית לוועדה המקומית. הוועדה המקומית רשאית להקים ועדות משנה.

ועדה מרחבית היא ועדה לתכנון ובנייה שהוקמה מטעם שר האוצר במרחב תכנוני מיוחד הכולל מספר יישובים. לוועדה מרחבית סמכויות זהות לאלו של ועדה מקומית לתכנון ובנייה.

זוהי ועדה שתפקידה לטפל בבקשות מקומיות להיתר

זוהי וועדה עליונה שתפקידה לתכנן את הערים ואת הבנייה.

זוהי ועדה שקיבלה הסמכה לדחות או לאשר את הבקשות המוגשות להיתר.

ועדת היגוי ותכנון מורכבת מהגורם המזמין, מרשויות המקומיות, מרשויות מקומיות סמוכות, ממשרדי ממשלה ומנציגים  של מינהל מקרקעי ישראל, של משרד התחבורה ושל המשרד להגנת הסביבה ועוד. הרכב זה נועד להבטיח ייצוג הולם לכל הגורמים המעורבים בתהליך התכנון, וכן לקדם שיתוף פעולה ותיאום בין הגורמים השונים.

ועדת התכנון פועלת בהתאם למשמעות של חוק התכנון והבנייה תשכ”ה ‎1965.

זיכרון דברים הוא מסמך משפטי מחייב המתעד עסקה זמנית בין קונה למוכר של נכס נדל”ני (דירה, מגרש וכו’). חתימה על זיכרון דברים מחייבת את הצדדים לעסקה, מחייבת דיווח לרשויות המס ומאפשרת לרוכש לרשום הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין. זיכרון דברים משמש כמעין “הסכם מקדים” לפני חתימה על חוזה מכר סופי.

זיקת הנאה היא זכות קניינית המקנה לאדם את האפשרות להשתמש במקרקעין, לעבור ברגל או ברכב, במקרקעין הנמצאים בבעלות  של אדם אחר.

זכויות בנייה הן בדמות של שטחים לבניה המשקפים את היקף הבנייה המותר על מגרש ספציפי, בהתאם לתכנית בנייה מאושרת.

זכות במקרקעין היא מושג משפטי המתאר את הזכויות השונות שיש לבעלים, לחוכרים או לדיירים מוגנים בנכס מקרקעין בהתאם לחוק.

זכות קדימה היא זכות מיוחדת הניתנת בהתאם לחוק לאדם בודד על ידי בעל הקרקע. הזכות נותנת לבעליה עדיפות ברכישת המקרקעין במקרה שבעל המקרקעין ירצה למכור אותם. משמעות הדבר היא שבעל המקרקעין חייב להציע תחילה את הנכס לבעל זכות הקדימה, לפני שיוכל למכור אותו לאדם אחר.

בהתאם לסעיף 9 בחוק המקרקעין, זכות ראשונים היא זכות מיוחדת הניתנת לבעל זכות במקרקעין. הזכות נותנת לבעליה עדיפות ברכישת זכויות נוספות באותו נכס במקרה שבעל הזכות האחר ירצה למכור אותן. משמעות הדבר היא שבעל הזכות חייב להציע תחילה את הזכות לבעל זכות הראשונים לפני שיוכל למכור אותה לאדם אחר. זכות ראשונים נרשמת בלשכת רישום המקרקעין והיא מהווה זכות קניינית לכל דבר.

זכות שימוש במקרקעין בתמורה לתשלום היא הסכם בין המשכיר לשוכר. בדרך כלל, הסכם השכירות יהיה לתקופה קצובה כמו מספר חודשים או גם שנים. לשוכר לא יהיו זכויות קנייניות בנכס והוא לא יוכל לעשות בו שינויים פיזיים ללא אישור מפורש מהמשכיר וכמו כן, השוכר אינו רשאי להכניס דיירים נוספים או שותפים לנכס ללא הסכמת המשכיר

חברה ממשלתית היא חברה שרוב השליטה בה נמצאת בידי הממשלה. בחברה הממשלתית  לממשלה, לחברת בת של הממשלה או לשתיהן ביחד יש יותר ממחצית מכוח ההצבעה באספות הכלליות של החברה ויש להן זכות למנות יותר ממחצית ממספר הדירקטורים של החברה.

חברה ממשלתית עירונית היא חברה בבעלות משותפת של המדינה ורשות מקומית. בחברה זו המדינה מחזיקה במחצית מזכויות החברה והרשות המקומית או חברה שבשליטתה מחזיקה ברבע לפחות מזכויות החברה.

חברה מעורבת היא חברה שאינה חברה ממשלתית, אך המדינה מחזיקה בה מחצית או גם פחות מכוח ההצבעה באספות הכלליות של החברה ומהזכות למנות דירקטורים לחברה. חברה שמחצית ממספר חברי הדירקטוריון שלה הם בידי המדינה.

מעת קבלת חזקה בנכס ועד לרישומו על שם הקונה בטאבו, משמשים באי כוח, עורכי דינו של היזם המבצע כחברה משכנת.

אלמנט מבני מבטון המשמש לחיזוק מבנים במסגרת תמ”א 38 מתוך יצירת הפרדה בין משטחים ושטחים שונים.

חדר שירות המיועד להצבת מערכות טכניות חיוניות לתפקוד הבניין כגון מערכות חשמל, גנרטורים, דודים ועוד.

חדר המשמש למגורי אדם שאינו מיועד לשימושים אחרים כגון בישול, אחסון, מעבר או  משטח ישיבה בחוץ.

חדר מדרגות מוגן זהו חלל מוגן המהווה דרך מילוט חלופית במקרה של שריפה, חלל המופרד משאר הבניין באמצעות קירות ודלתות עמידים לאש.

המושג חדר שינה מאסטר מתאר את חדר השינה של ההורים המכיל מקלחת ושירותים אישיים צמודים.

המבוטח מחויב לספק לחברת הביטוח מידע מדויק ועדכני אודות עצמו ורכושו מתוך הדגשת פרטים שעשויים להשפיע על נכונותה לבטחו או על הגובה של הפרמיה.

אדם הרוכש נכס כמו דירה, חנות, בית, בית מלאכה או גם כל נכס נדל”ן אחר – על קרקע  אשר מנוהלת על ידי רשות ממשלתית (כגון רמ”י). חותם על חוזה של חכירה עם אותה רשות. החוזה הזה מעניק לו זכויות חכירה, בדומה לשכירות לטווח ארוך, אבל הבעלות על הקרקע נשארת בידי גורם ממשלתי – קרן קיימת לישראל, מדינת ישראל או רשות הפיתוח.

חוזה פיתוח הוא הסכם מחייב הנחתם בין מינהל מקרקעי ישראל לבין יזם שזכה במכרז לרכישת קרקע  מהמינהל. חוזה זה קובע את תנאי הפיתוח של הקרקע וקובע אבני דרך ותאריכי יעד מחייבים לביצוע עבודות הפיתוח. חתימה על חוזה פיתוח היא תנאי הכרחי לחתימה על חוזה של חכירה בין היזם למינהל המעניק לו את זכויות החכירה בקרקע.

חוכר הוא אדם המחזיק בזכות חכירה בקרקע על פי חוזה חכירה תקף עם אחת מהרשויות הבאות: מינהל מקרקעי ישראל, קרן קיימת לישראל או רשות הפיתוח.

חוק הגנת הדייר (תשל”ב-1972) נועד להגן על זכויותיהם של דיירים אשר מחזיקים בדירות מגורים או בבתי עסק שנקנו בשיטת דמי מפתח. חוק זה קובע את תנאי השכירות, מגדיר את זכויותיהם וחובותיהם של בעל הבית ושל הדייר המוגן ומבטיח לדייר הגנה מפני פינוי לא הוגן.

חוק מכר דירות (תשל”ג-1973) נועד להגן על הרוכשים של דירות חדשות מפני ליקויי בנייה ופגמים אחרים ולקבוע כללים ברורים בנוגע להתקשרות הכספית בין הקבלן לרוכש.

חוק השכירות  הוא חוק המסדיר את היחסים המשפטיים בין משכיר לשוכר, הן לגבי שכירות של מקרקעין (דירות, בתים, שטחים) והן לגבי שכירות של מיטלטלין (רכבים, מכשירים, ריהוט). החוק עוסק בשני פרקים עיקריים פרק השאילה ופרק השכירות.

חזית מסחרית היא קומת הקרקע או חלק ממנה בבניין אשר פונה לרחוב ראשי המשמשת למטרות מסחריות, כגון חנויות, משרדים, מסעדות ובתי קפה.

חזקה היא מושג משפטי רחב המתאר שליטה משמעותית בנכס בין אם מדובר בנכס מקרקעין כמו קרקע או דירה או בנכס מיטלטלין כמו רכב או ריהוט.

חכירה לדורות היא זכות שכירות של קרקע לתקופה מעל 25 שנים, זכות אשר המתחדשת באופן אוטומטי לתקופות זהות. זוהי זכות חכירה נפוצה בישראל והיא משמשת הן למגורים והן למטרות מסחריות.

חכירה מהוונת היא חכירה שבה דמי החכירה השנתיים (דח”ש) משולמים מראש עבור תקופה קצובה, בדרך כלל 49 שנים. תשלום זה מקנה לדייר זכויות חכירה מלאות על הקרקע לתקופה שנקבעה, ללא תשלום נוסף עבור דמי חכירה לאורך תקופה זו. דמי החכירה המהוונת מחושבים בהתאם לנוסחת ההיוון. בנוסף, ניתן לעיין במושג היוון במילון, בהתאם לשיעור היוון ספציפי.

חכירה של קרקע מינהל היא דרך מקובלת לרכוש זכויות בקרקע בישראל. מכיוון שרוב הקרקעות בישראל (כ-92%) הן בבעלות המדינה, רכישת קרקע פרטית אינה אפשרית בהתאם לחוק. כתוצאה מכך, המדינה משכירה קרקעות אלו למי שמעוניין בהן באמצעות חוזי חכירה ארוכי טווח, בדרך כלל לתקופה של 99 שנים. שווי קרקע של מינהל מקרקעי ישראל נמוך משווי קרקע פרטית והבנייה על קרקע של המינהל מחייבת את האישור של המינהל.