בא בנעליו של קבלן המשנה **ומכאן קמה החשיבות לדעת מיהו הקבלן המבצע. קבלן זה הינו המבצע עבודה מוגדרת בתהליך הבניה.

קו בניין הוא קו המגדיר את המרחק המינימלי המותר בין המבנה לבין גבולות המגרש. קו זה נקבע בתכנית בניין עיר (תב”ע) ובמקרים מיוחדים אפשר לחרוג ממנו כמו בהליך של  הקלה בהוצאה של היתר בנייה.

קו כחול ב-GIS (מערכת מידע גיאוגרפית) הוא קו המגדיר את גבולות תכנית בניין עיר (תב”ע) כשבתוך הקו חלות כל ההוראות של התכנית. קו זה נקרא “קו כחול” בשל הצבע שבו הוא מסומן במפות GIS.

קוטג’ הוא סוג של בית מגורים המאופיין במספר מאפיינים ייחודיים:

בנייה לגובה: בניגוד לדירות סטנדרטיות הבנויות לרוחב, קוטג’ בנוי לגובה, לרוב במספר מפלסים (2-4 ואף יותר).

שטח: קוטג’ים נוטים להיות גדולים יותר מדירות סטנדרטיות עם שטח רצפה רחב יותר.

חלוקת שטח: חלוקת החלל בקוטג’ נעשית במפלסים כאשר כל מפלס מוקדש לשימושים שונים. לדוגמה, מפלס אחד יכלול את חדר המגורים והמטבח, מפלס אחר יכלול את חדרי השינה ומפלס נוסף יכול להכיל חדר הורים, מרפסת גדולה ועוד. קוטג כולל הרבה מדרגות פנימיות, מרתף, חצר ויש קוטג’ים שיש בהם מעלית פרטית.

קוטג’ דו משפחתי הוא סוג של נכס הכולל שני בתים צמודים על אותו מגרש המחוברים בקיר משותף. לכל בית יש כניסה נפרדת, חצר פרטית וחלוקת שטח פנימית עצמאית.

קוטג’ טורי הוא סוג של מבנה הכולל מספר יחידות מגורים (3 ומעלה) הבנויות זו לצד זו על מגרש אחד. ליחידות יש קירות משותפים ולכל יחידה יש כניסה נפרדת וחצר פרטית קטנה.

קולונדה וארקדה הן שתי מילים המתארות מבנה אדריכלי דומה: מעבר מקורה הנתמך על ידי רצף של קשתות הנשענות על עמודים.

קומבינציה היא הסכם בין בעל מגרש לקבלן, הסכם שבו הקבלן בונה פרויקט נדל”ן על המגרש תמורת חלק מהדירות או חלק מהתמורה ממכירתן. בדרך כלל מקובל לקבל תמורה של 40% בכסף או בדירות.

קומה טיפוסית היא קומה בבית משותף בעלת תכנון זהה לקומות אחרות באותו בניין, למעט קומת הקרקע, קומת הגג וקומת העמודים.

קומת עמודים (ק”ע) היא קומה מקורה בבניין, בדרך כלל בקומת הקרקע, הנתמכת על ידי שורות של עמודים.

קונסטרוקטור הוא מהנדס בניין המתמחה בתכנון ותכנון קונסטרוקציות של מבנים.

קונסטרוקציה היא תכנון הנדסי באשר לחוזק המבנה מתוך התחשבות בעומסים, בכוחות ובחומרים.

קיבוע ריבית הלוואה היא אפשרות הניתנת ללווים במסגרת חוזה הלוואה בריבית משתנה. אפשרות זו מאפשרת ללווה לעבור למסלול של ריבית קבועה.

קימום הוא מושג בביטוח שבו המבוטח החזיר את המצב של הרכוש למצב הקודם שלו וגם סכום הביטוח הוחזר למצב הקודם.

בהקשר של העברת זכויות במגורים, “קרוב” מוגדר כבן זוג, ידוע בציבור, גרוש או גרושה, וקרובי משפחה מדרגה ראשונה כמו אח, הורים, ההורים של ההורים, הצאצאים של בן הזוג, ילדים מאומצים ובני זוגם.

בני זוג, הורים, כלה וחתן ואפילו בן או בת הזוג לשעבר

בהקשר להלוואות, “קרן” מתייחסת לסכום ההלוואה המקורי שהלווה קיבל מהבנק.

קרקע חקלאית היא קרקע שהוועדה לשמירה על הקרקעות החקלאיות הכריזה עליה כקרקע שייעודה הוא רק לחקלאות.

קרקע מדינה היא קרקע בבעלות המדינה שאינה בבעלות פרטית. הקרקע מנוהלת באמצעות רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל ומשווקת באמצעות הרשות המקומית או הרשות של מקרקעי ישראל.

יכול להיות גם אדמה שבבעלות מדינת ישראל.

קרקע ספקולטיבית היא קרקע הנמצאת בסביבת אזור מיושב, אך הייעוד שלה עוד לא נקבע. קרקעות אלו נמצאות בדרך כלל באזורים שבהם קיימת תכנית בניין עיר (תב”ע) חדשה, אך קיים סיכוי גבוה שייעוד הקרקע ישתנה בעתיד. המחיר של קרקעות ספקולטיביות נקבע ברוב המקרים בהתאמה למחירים של קרקעות דומות הנמצאות באותו אזור.

קרקע פרטית היא קרקע בבעלות גוף פרטי, כלומר אינה בבעלות המדינה. הקרקע רשומה בטאבו על שם הבעלים והיא מועברת בירושה.

רביץ, המכונה גם אקספנדית, הוא טיח מיוחד המונח על גבי רשת מתכת כבסיס לגגות רעפים. בעבר היה זה חומר נפוץ מאוד, אך כיום השימוש בו פחת משמעותית.

רה-פרצלציה היא תכנית לאיחוד מגרשים אשר סמוכים זה לזה וחלוקה מחדש של המגרשים בהתאם לתכנון חדש. מטרתה היא לאפשר פיתוח יעיל יותר של הקרקעות וניצול מרבי לטובת הציבור ולטובת בעלי הקרקע. התכנית מתבצעת גם אם בעלי הקרקע מסכמים לה או גם כאשר הם לא מסכימים.

רווח הון הוא רווח ריאלי הנוצר כתוצאה מעלייה השווי הכספי של נכס. רווח הון מוגדר כהפרש שבין התמורה שהתקבלה בעת מכירת נכס לבין היתרה של המחיר הריאלי המקורי של הנכס.

רווח יזמי הוא רווח הנוצר ממימוש של נכסי נדל”ן עקב פעילות יזמית אשר מביאה להשבחה של הנכס. פעילות יזמית היא לדוגמה, הפשרת קרקע, הגדלה של אחוזי בנייה או קנייה של נכס נדל”ן כיחידה אחת ומכירה בתור מספר יחידות דיור.

רווח קבלני הוא ההפרש שבין העלויות של הבנייה לבין המחיר הסופי שיקבל הקבלן במכירת הדירות לאחר סיום הבנייה.

הוא הפדיון בניכוי ההוצאות של המשכיר ותשלום המס לתקופה מוגדרת.

הפדיון בניכוי הוצאות המשכיר ובניכוי מס לתקופה מסויימת.

רולקה היא רצועת מתכת או פלסטיק המותקנת לאורך שולי הגג, במקום שבו הגג פוגש את הקיר.

רום מדרגה או גובה מדרגה, הוא המרחק האנכי בין שני משטחי הדריכה של מדרגות סמוכות.

ריבית היא תשלום עבור השימוש בכסף. היא מוגדרת באחוזים שנתיים מהסכום הלוואה.

ריבית פיגורים היא ריבית נוספת המוטלת על הלווה במקרה של איחור בתשלום ההלוואה.

ריבית פריים היא הריבית הבנקאית המשמשת כבסיס לחישוב ריבית על הלוואות שאינן צמודות.

רישום עסקה הוא רישום הזכויות בקרקע על שם הרוכש בלשכה של רישום המקרקעין (טאבו). רישום עסקה בטאבו מעניק לרוכש את זכויותיו כבעל הנכס.

רישיון תיווך במקרקעין הוא היתר מטעם משרד המשפטים המאפשר לאדם לעסוק בתיווך במקרקעין באופן חוקי. הרישיון ניתן בהתאם לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ”ו –1996.

רכוש משותף הוא מושג משפטי בחוק המקרקעין אשר מתייחס לחלקים בבית משותף שאינם בבעלות בלעדית של דירה ספציפית.

דוגמאות לרכוש משותף: קרקע הבנייה, קירות חיצוניים, גגות, חדרי מדרגות, מעליות, חדרים וחצרות משותפים ועוד. בעסקאות של מכירת נדל”ן רואים בכל רכוש משותף של הנכסים חלק בלתי נפרד מהנכס.

רצפה תלויה היא רצפה המנותקת מאדמת המילוי ומתפקדת כתקרה לכל דבר. משמעותה היא שהיא אינה נתמכת על ידי הקרקע, אלא תלויה על גבי קורות או קירות.

כשאומרים רשות בהקשר של נדל”ן הכוונה היא לרשות של מקרקעי ישראל.

רשות הפיתוח (ר”פ) היא גוף השייך לממשלה אשר הוקם בשנת 1950 בהתאם לחוק רשות הפיתוח (העברת נכסים). תפקידה המקורי היה לנהל את האדמות אשר הופקדו בידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים אחרי מלחמת העצמאות וכן את הקרקעות שהופקעו על פי חוק רכישה של מקרקעין תשי”ג – 1953. הרשות של מקרקעי ישראל היא הרשות אשר מנהלת את רשות הפיתוח של קרקעות קק”ל ואת הקרקעות של המדינה.

רשות מקומית היא גוף מוניציפלי האחראי על מתן שירותים מוניציפליים לתושבי אזור מסוים. יש סוגים שונים של רשות מקומית: עירייה, מועצה אזורית או מועצה מקומית.

רשם המשכנות הוא גוף ממשלתי הפועל במסגרת משרד המשפטים. תפקידו לנהל מאגר מידע מרכזי של כל המשכנות שנרשמו בישראל בהתאם לחוק המשכון, תשכ”ז-1967. עבודת הרשם היא להבטיח את הזכויות של הנושים ולתת אפשרות לצד שלישי לבדוק האם יש משכון.

רשם המתווכים הוא מחלקה במשרד המשפטים אשר אחראית על רישוי מתווכים במקרקעין בישראל.

 בין תפקידיו של רשם המתווכים:

רשם המתווכים בודק את כשירותם של מועמדים לקבלת רישיון תיווך במקרקעין.

רשם המתווכים מנהל פנקס ובו רשומים כל המתווכים המורשים בישראל.

רשם המתווכים אחראי על אכיפת חוק המתווכים במקרקעין, התשס”א-2001.

שווי קרקע הוא ערכה הכלכלי, הכולל את כל הזכויות העכשוויות והצפויות בעתיד אשר קשורות אליה. את שווי הקרקע קובעים מספר אנשי מקצוע וביניהם שמאי מקרקעין.

שווי של נכסים מטרתו לקבוע את ערכם הכלכלי של נכסים מקרקעין הכולל את הקרקע עצמה, המבנים שעל גבה וכל הזכויות הקשורות אליה. שווי של נכסים נקבע לפי מספר גורמים: השוואה לנכסים דומים באזור, המיקום של הנכס, תכניות לפיתוח סביבתי בעתיד, התמורה שהנכס מניב ועוד. את שווי המקרקעין קובע שמאי בדרך כלל לצורך מכירת הקרקע או משכונה.

שומה לבטוחה היא הערכת שווי מקצועית של נכס המבוצעת על ידי שמאי מקרקעין מוסמך. מטרת השומה היא לבדוק את התאמתו של הנכס כבטוחה להלוואה.

שומה נגדית, המכונה גם שומה אחרת, היא הערכת שווי מקצועית של נכס המבוצעת על ידי שמאי מקרקעין מוסמך. מטרת השומה היא לערער על הדרישה של תשלום היטל השבחה שהוצאה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. את השומה הנגדית יש להגיש עד לשלושים יום ממועד הקבלה של השומה מהוועדה המקומית ורק במקרים מיוחדים אפשר להגיש עד לתקופה של שנה.

שומה סופית היא קביעה רשמית של רשויות הגבייה במשרד האוצר (מס הכנסה, מע”מ ומס שבח) לגבי סכום המס המגיע מהנישום. זוהי שומה סופית שאי אפשר לערער עליה.

שומה עצמית היא דיווח עצמי של נישום לרשויות המס על השבח שנוצר ממכירת נכס מקרקעין.

אפשר להגיש שומה עצמית בתוך תקופה של 45 ימים מהמועד של מכירת להנהלה של מס שבח מקרקעין.

בשומה העצמית יש לפרט את המחיר שבו נמכר הנכס, את  התאריך של המכירה ואת הפירוט של ניכויים כגון הוצאות רכישה, שיפוצים ועוד, למען חישוב השבח.

שטח אקוויוולנטי, המכונה גם מקדם אקוויוולנטי, הוא כלי המשמש להשוואה בין שטחים מסוגים שונים בהתבסס על השווי שלהם.

זהו מונח אשר מתייחס לשטח של הדירה שאותה מציג המתווך ללקוחות שלו. שטח הברוטו של הדירה מכיל גם את הרכוש המשותף של הדירה המוצגת כמו מחסנים וחניות. מתווך מקצועי צריך לברר את השטח נטו של הדירה שאותה הוא מציג.

שטח דירה אפקטיבי הוא מושג המוגדר בתקן 975 של מכון התקנים בישראל. שטח דירה אפקטיבי כולל את שטח הדירה נטו, כולל את השטח הנמצא מתחת לקירות חוץ וקירות פנים, אך לא כולל את השטח היחסי הנמצא בשטח הבניין המשותף ואת השטחים שאינם מקורים. השיטה הזו דומה לתקן 9, אך בניגוד אליו שיטה זו אינה קובעת הנחיות והוראות באשר להיטל על מדרגות ולמדידה של קירות המרתף. כיום כבר לא משתמשים בשיטה זו.

שטח דירה לפי תקן מספר 9 הוא הגדרה אחידה ומוסכמת לשטח דירה שנקבעה על ידי מכון התקנים הישראלי בשנת 2006.

שטח דירה לפי תקן 9 כולל: שטח פנים הדירה ושטח של קירות החוץ, כולל גם את המרפסות המקורות, את מחסנים, את שטחי השירות עם תקרה, את הממ”ד, אך בתנאי שהם צמודים באופן פיזי לדירה ויש כניסה ישירה מהדירה אליהם ואין אליהם כניסה מהדירות האחרות.

שטח דירה נומינאלי, המוכר גם כ”שטח ברוטו”, הוא הגדרה לשטח דירה שהייתה נהוגה בעבר, כפי שהוא הוגדר בתקן 975 של מכון התקנים הישראלי ותוקפו פג בשנת 2006.

שטח דירה נומינאלי כלל: שטח אפקטיבי ושטח משותף בחדר המדרגות. הוא אינו כלל את כל המשטחים שאינם מקורים ואת השטח היחסי של חדר המדרגות.

שטח חום הוא שטח קרקע פתוח שאינו בנוי אשר מוקצה לשימוש לצרכי ציבור.

שטח ירוק הוא שטח ציבורי פתוח המיועד לשימוש הציבור ולא מיועד לבנייה. שטחים ירוקים כוללים פארקים, גנים ציבוריים, שמורות טבע ועוד

שטח לא מוסדר הוא שטח מקרקעין שטרם עבר הליך הסדר במסגרת חוק המקרקעין, תשכ”ט-1969. כתוצאה מכך, פרטים הקשורים לשטח כמו גבולות, זכויות, בעלות והגבלות אינם מעודכנים ולא מדויקים בפנקסי הטאבו.

שטח מוסדר הוא שטח מקרקעין שעבר הליך הסדר במסגרת חוק המקרקעין, תשכ”ט-1969.  בסיום התהליך של הסדרת השטח התקבלה מפה של גוש עם חלקות אשר נמדדו בצורה מדויקת כשלכל חלקה יש רישום בעלות בספרים של המקרקעין.

שטח נטו הוא מושג המתייחס לשטח הפנימי של דירה המחושב בשתי דרכים עיקריות: שטח נטו כללי המתייחס לקו המעטפת החיצוני של הדירה, כולל הקירות הפנימיים, ובלי שטח הרכוש המשותף ושטח נטו נטו – רצפה – אשר מתייחס רק לשטח הרצפה בלי המרפסות, השטחים שמתחת לקירות החוץ ובלי השטחים אשר נמוכים מהגובה המינימלי הנקבע לפי התקן ישראלי 975.

שטח פנים הדירה לוקח בחשבון וכולל את השטחים הבנויים ש- מתחת ל- קירות פנים לרבות מרפסות מקורות אך איננו לוקח בחשבון שטחים ש- מתחת ל- קירות חוץ.

שטח רצפה הוא השטח הפנימי של דירה וכל השטח אשר נמצא מתחת לקירות הפנימיים כולל את כל שטחי המרפסות, גם את המרפסות עם התקרה וגם את המרפסות בלי  התקרה.

שטחי עיבוד הם שטחים פתוחים המיועדים לשימושים חקלאיים או גם לנטיעות למשך זמן העולה על חמש שנים.

שטחי שירות הם שטחים בבניין המשמשים את כל הדיירים ואת כל מי שבא לבניין. את שטחי הציבור אפשר למצוא בבתים המיועדים למגורים ובבניינים המיועדים לציבור.

שטר חכירה הוא מסמך משפטי הנדרש עבור רישום של העברה של זכויות חכירה בעסקת מכר של מקרקעין מבעלים לַחוכר.

שטר מכר הוא מסמך משפטי המעיד על העברה של זכויות בעלות במקרקעין ממוכר לקונה. כדי ששטר המכר יהיה חוקי הוא חייב להיות חתום בפני עורך דין שהוא גם נוטריון.

שטר משכנתא הוא מסמך משפטי המעיד הלוואה שניתנה על ידי הבנק תמורה שעבוד נכס נדל”ן.

שיבוב הוא הליך שבו חברת הביטוח משלמת פיצויים למבוטח לאחר אירוע ביטוח, ולאחר מכן תובעת את הנזק שנגרם לה מצד שלישי האחראי לנזק.

שיווק של קרקעות הוא תהליך שברשות מקרקעי ישראל ו/או משרד השיכון מציעים קרקעות למכירה לציבור לצורך בנייה. התהליך מתבצע באמצעות פרסום מכרז פומבי ו/א ושיווק ישיר בלי מכרז כמו בשינוי הייעוד של הקרקע או בהרחבה של מושבים.

שיחלוף הוא מנגנון מס המעניק פטור ממס שבח וגם פטור של חלק ממס רכישה לכל מי שמכר נכס נדל”ן ורכש נכס חדש בכספי התמורה שהתקבלו ממכירת הנכס בהתאם לדו”ח רבינוביץ משנת 2002. דוגמאות לשיחלוף הם מכירת דירה וקנייה של נכס בבית אבות או שיפור דיור.

שימוש חורג הוא שימוש בנכס הנוגד את הייעוד שלו בהתאם למה שנקבע בתכנית בניין עיר – תב”ע – או בתכנית מתאר מקומית או אזורית מאושרת. הגדרת שימוש חורג מופיעה בסעיף 1 לחוק התכנון והבנייה.

הניהול המיטבי של נכסי המקרקעין הוא השימוש החוקי בנכס שיעניק את השווי הכספי הגבוה ביותר, בתנאי שהשימוש יהיה אפשרי מבחינה מימונית ומבחינה פיזית ובהתאם לכך שהנכס נמצא בבעלות אחת באופן מלא.

שינוי באחוזים של הניצול במגרש מתייחס להגדלה של  אחוזי הניצול על ידי הוספת אחוזים נוספים על גבי אלה שכבר אושרו בהתאם לתכנית הבנייה של העיר בתוך הקווים הייעודיים הקיימים.

שינוי ייעוד המגרש הוא שינוי בכוונה המקורית של המגרש, כלומר, שינוי בפונקציה או ביעד המיועד לשימוש הראשי שלו. השינוי בתכנית המתאר חייב לקבל את האישור של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, את החתימה של שר הפנים ולהיות מפורסם ברשומות.

שינוי ייעוד הוא שינוי של המטרה של החכירה המקורית, למשל:  במקום בית מגורים מבקשים לשנות את הייעוד של הקרקע ולהקים בית מלון או מבנה תעשייה ועוד.

שינוי ניצול/יעוד הוא עידוד להגדלת זכויות הבנייה על פני המגרש, ללא הגבלת תוספת הבנייה המותרת על פי החוזה המקורי. בהקשר התעסוקתי, זה יכול להתבצע על ידי תקצוב נוסף של זכויות הבנייה, כך שהן יעלו מעבר לשני אחוזים מהתקציב הקיים. שינוי ניצול, מצדו השני מתייחס להגדלת הזכויות לבנייה מעבר לזכויות הנקבעות בחוזה החכירה הקיים (על פי ההגדרה של “תוספת בנייה” לענייני החוזה). בנוגע לשינוי ייעוד, מדובר בשינוי במטרת השימוש במגרש, בהתאם למה שמתעדכן על פי התכנית המקורית למסגרת התכנון הקיימת.

שיעור ההיוון הכולל (בנכס מניב) הוא מדד המבוסס על אחוזים המתאר את היחס בין התשואה השנתית הפוטנציאלית של הנכס לבין השווי של הנכס מתוך התחשבות הן בסיכונים והן בסיכויים הכרוכים בו.

זהו מקדם המבוטא באחוזים  אשר משמש להערכת זרם הכנסות הנקיות בפועל או הכנסות הצפויות מנכס מניב, לאחר הניכוי של כל גורמי הניהול, התחזוקה, התפוסה וכל ההוצאות האחרות שעל המשכיר לשאת בהן.

זהו כלי המבוטא באחוזים אשר משמש להערכת שווי נכס מניב על ידי היוון הכנסותיו העתידיות.

השיעור התשואה בנכס מניב הוא היחס בין ההכנסות השנתיות הפוטנציאליות או בפועל לבין שווי הנכס המבוטא באחוזים.

שיעור התשואה הראוי בנכס מניב מתייחס ליחס שבין דמי השכירות השנתיים הראויים ובין השווי  של הנכס והוא בא לידי ביטוי באחוזים.

שיפוי הוא השבה של המצב, ככל האפשר, למצב שבו הוא היה נמצא אילו לא קרה המקרה של ביטוח.

מושג זה מגדיר מערכת יחסים עסקית בין משרדי תיווך שונים המשווקים את אותו הנכס והמקובל בשיטת שיווק בבלעדיות. המשרד המנהל את שיווק הנכס משתף משרדים אחרים באזור בשיווקו.

שיתופי פעולה בין מספר משרדי תיווך אשר משווקים את אותו הנכס מגדירים מערכת של יחסים עסקיים ביניהם. המערכת מתבססת על השתתפות משרד תיווך ראשי המנהל את השיווק של הנכס, אך משתף משרדים נוספים באזור בשיווקו במסגרת שיטת שיווק בבלעדיות.

שכירות מוגנת היא מערכת המאובטחת על ידי תקנות חוק הגנת הדייר שבהן מפורט גובה שכר הדירה בהתאם למספר החדרים. אם בעל הנכס דורש תשלום גבוה יותר, הדייר המוגן רשאי לערער על כך בבית המשפט לשכירות.

שכירות משנה היא מצב שבו השוכר של הנכס חתם על הסכם עם המשכיר של הנכס, הסכם אשר מתיר לו להשכיר את הנכס לצד שלישי.

שכירות נכס מקרקעין היא זכות שניתנה בתמורה לתשלום כספי תקופתי שמאפשרת להחזיק בקרקע ולהשתמש בה, אך לא לצמיתות.

שלד הבניין הוא החלק הבסיסי והעיקרי של הבניין המהווה את היסוד המבני שעליו מתבסס כל המבנה. השלד כולל את היסודות המתחברים לקרקע, העמודים התומכים במבנה, הקורות המחברים בין העמודים והתקרות המספקות את התמיכה העליונה במבנה.

שמאות מכרעת היא החלטה או פסק דין שניתן על ידי שמאי המכריע בתיקים הקשורים לתביעות פיצויים על פי סעיף 197 או במחלוקות שקשורות לנושא היטלי השבחה. בדיון כזה, השמאי יכול להחליט על החלטה לפי שיקול דעתו האישי ולפעמים הוא יכול להגיע להחלטה מבלי לקיים דיון פומבי. במקרים אלו החלטתו נקבעת רק בהתאם למסמכים שהוגשו לו.

שמאי בורר הוא שמאי מקרקעין שנבחר או מונה על ידי הצדדים המתדיינים או על ידי בית משפט לשמש כבורר בסכסוך. לאחר שהצדדים הסכימו על זהותו, החלטתו של השמאי הבורר היא סופית ואין אפשרות לערער עליה.

שמאי מוסכם הוא שמאי מקרקעין אשר אושר על ידי הצדדים המעורבים בעניין. ההחלטה של השמאי המוסכם לא מחייבת וברוב המקרים היא מהווה רק בסיס למשא ומתן בין הצדדים. מינויו של השמאי המוסכם מתבצע בכתב ובחתימה של כל הצדדים המעורבים וכולל את היקף הפעילות המקצועית הדרושה מצדו של השמאי.

שמאי מכריע הוא שמאי מקרקעין אשר הוסמך על ידי המועצה של שמאי המקרקעין לתפקיד ואשר אושר על ידי כל המעורבים, כולל רשויות מקומיות, להחליט באשר לגובה של היטלי השבחה. הצדדים יכולים לפנות לשמאי המכריע בתוך 45 ימים ממועד פרסום המסמך של היטל ההשבחה או ירידה של הערך בהתאם לסעיף 197.

שמאי מקרקעין הוא בעל מקצוע אשר מוסמך בהתאם לחוק לעסוק בהערכה של נכסים ובשמאות, הן של נכסים פרטיים והן של גופים ציבוריים. הערכת השמאי משמשת את הבנקים להערכה של הנכס כדי לקבוע את גובה המשכנתא ולתת לה אישור סופי.

שנוגריסט (מגרמנית: Schnurgerüst) הוא מושג מקצועי שמשמעותו היא מסגרת של עץ זמנית והיקפית אשר מוגבהת מפני הקרקע ונמוכה בממוצע של  10-20 ס”מ מהמפלס ה-0.00 של אותו המבנה.

שפ”פ אלו הם ראשי התיבות של המשפט: שטח פרטי פתוח.

שצ”פ אלו הם ראשי התיבות של המשפט: שטח ציבורי פתוח.

תא משפחתי, בהתאם לקביעה של משרד הפנים, מורכב מאחד מהבאים: זוג נשוי, זוג ידוע בציבור או הורה יחיד שהילד שלו הוא קטין, עדיין לא מלאו לו 21 והוא נמצא בחזקה שלו.

תב”ע (ראשי תיבות של תכנית בניין ערים) היא תכנית מפורטת הקובעת את ייעודי הקרקע,  את אופן הבנייה ואת השימושים המותרים בשטח מסוים בהתאם לחוק הבנייה והתכנון תשכ”ה, 1965. תכנית זו קובעת את התנאים לקבלת היתר בנייה.

פרטים הכלולים בתב”ע:

ייעוד הקרקע: התכנית קובעת את ייעודי הקרקע, כגון מגורים, מסחר, תעשייה, שטחים ציבוריים ועוד.

חלוקה למגרשים: התכנית מחלקת את השטח למגרשים ולחלקות וקובעת את גבולותיהם.

קווי בניין: התכנית קובעת את קווי הבניין המגדירים את המרחק המינימלי בין המבנה לבין גבול המגרש.

מספר קומות: התכנית קובעת את מספר הקומות המותרות בבנייה.

גובה בנייה: התכנית קובעת את גובה הבנייה המותר.

שטחים המותרים לבנייה: התכנית קובעת את השטחים המותרים לבנייה בכל מגרש.

תב”ע לנכס צמוד קרקע היא תכנית בניין ערים המתייחסת למגרש בודד המיועד לבנייה של ארבע דירות מקסימום לדונם, שמתחתיה או מעליה אין עוד דירה.

תכנית אדריכלית בקנה מידה של  1:50 היא תרשים מפורט המציג את התכנון של מבנה. התכנית מציגה את מידותיהם של המדרגות, הקירות, הדלתות, החלונות וכל אלמנט אחר במבנה וכן פרטים נוספים הקשורים לתכנון.

מתארת את המגרש והבנייה כולל תשתית פיתוח.